אתחיל בווידוי קטן: בשנה שעברה, כשהייתי בהיריון עם עלמה, השתדלתי להקפיד להתלבש בסטייל לעבודה ובכלל (אז עדיין עבדתי בשיווק דיגיטל). בכל שלושת ההיריונות שלי היה לי חשוב לשמור על מראה מוקפד ולא להיכנע למראה מוזנח ועייף גם בימים היותר קשים של ההיריון (בכל זאת, אני השגרירה של אמי המתוקתקת). בגדים יפים תמיד משפרים את היום ואת מצב הרוח, גם בהיריון. לשמחתי, מאז ההיריון הראשון שלי עם מיקה בכורתי לפני כתשע שנים תחום בגדי ההיריון בארץ השתפר פלאים והיום יש אפשרויות רבות להיות היריונית שיק

הבלוג שלי קיים כבר חודשיים והספקתי לכתוב שבעה פוסטים. מרגש. מפוסט לפוסט התחדדה לי המחשבה שנשים שיש להן "את זה" הן לאו דווקא אילו שנראה כאילו יצאו ממגזין אופנה או כאלו שבהכרח ארוץ עכשיו לרכוש בגדים כמו שלהן, אלא הן נשים שיש להן חותמת אישית, שהן בולטות בשטח ולא נראות כמו כולן ושמכל אחת מהן אני יכולה ללמוד משהו וליישם. וזה מה שחסר לי, הטאצ' האישי. לכן החלטתי לצאת עם המצלמה, לחפש נשים שבולטות ברחוב ולצלם אותן לבלוג שלי. נשמע פשוט, לא? אז אני אחשף כאן ואגלה שבשבילי זה מאוד לא פשו