פייסבוק יודעים עלינו הכל. זה לא חדש. הם אוספים עלינו מידע מכל לייק שאנחנו עושות, כל תגובה שאנחנו כותבות ומכל קליק שאנחנו לוחצות. זה יכול להיות קריפי לפעמים, במיוחד העניין הזה שפייסבוק מציג לנו לפעמים פרסומת למשהו מאוד ספציפי שבדיוק דיברנו עליו בעל פה, אבל בינינו, זה בעיקר נוח. האלגוריתם של פייסבוק מכיר אותנו מספיק טוב כדי לדעת מה מעניין אותנו, אילו פוסטים נרצה לראות ואילו לא וגם מציע לנו להצטרף לקבוצות שיכולות להתאים לנו. איילת - חצאית: H&M | חולצה: יד שנייה| ז'קט: הוניגמן|

כבר שיתפתי אתכן באחד הפוסטים האחרונים שהתחלתי להתעניין ולהיות פעילה באינסטגרם. זה הזמן להודות שדי התמכרתי לרשת החברתית הזו. בתור אחת שמשתדלת להישאר מעודכנת בכל מה שקשור באקטואליה ובכלל בעולם אני מוצאת את עצמי לפעמים מנותקת מהמציאות וחיה בבועת האינסטגרם. אני מעלה תמונות וסטוריז, עושה לייקים, בודקת לייקים, מגיבה לתמונות של אנשים ולאנשים שהגיבו לי, שמחה על עוקבים חדשים ומתבאסת שמספר העוקבים יורד (אם לא הבנתם, זה הזמן להיכנס לאינסטגרם שלי, לעקוב אחרי ולשמח אותי :-)). שמלה: אלמביק

בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי מצטרפת ומצורפת להרבה קבוצות בפייסבוק ובאופן כללי מבלה זמן רב ברשתות החברתיות, כאילו הייתי נערה בת 15 (אם כי אני פעילה בפייסבוק ובאינסטגרם בלבד שעבור הנוער מדובר ככל הנראה ברשתות חברתיות של קשישים). הסיבות לזמן הרב שאני מבלה שם הם ככל הנראה שילוב בין חופשת הלידה שהייתי בה עד לא מכבר ויציאה לדרכי העצמאית. תירוצים, תירוצים... אני חובבת בעיקר קבוצות נשים מעצימות ובכמה מהן נתקלתי מספר פעמים במותג אופנה שטרם הכרתי ומיד תפס את עיניי – Pink is for boys

אי שם בחודשי הקיץ החלטתי שהגיעה השעה להבין קצת יותר את האינסטגרם (בכלל לא חשתי קשישה בשלב הזה...) והבנתי שאני צריכה עזרה כדי להכיר טוב יותר את המדיה הזו ולהשתמש בה לצרכי כצלמת. ביקשתי המלצות באחת מקבוצות הנשים לקורס קצר וקיבלתי כמה המלצות בסגנון "רק אירה". אירה המקסימה, שתויגה לפוסט, צירפה פוסט עם עקרונות חשובים וקישורים למידע נוסף אצלה. חולצת פסים: אורלי לינקובסקי Simple to wear | מכנסיים: גוסטה | מעיל: זארה | שרשרת: גל קופרמן kuperwoman מכירות את זה שאתן עוקבות אחרי מישהי ב

בתקופה האחרונה, ובאיחור קל (שנה, שנתיים...חמש) נכנסתי חזק לאינסטגרם ואני מגלה חשבונות קסומים בכל יום. אחד החשבונות השמחים והצבעוניים שיצא לי להכיר הוא של קרן שביט. אם אתן חובבות אופנה ישראלית אתן בוודאי מכירות את קרן, שמעצבת שמלות וגלביות צבעוניות נפלאות ויוזמת אירועי אופנה ולייף סטייל ברחבי הארץ. העושר הצבעוני בתמונות של קרן, השמחה והביטחון הבהירו לי שלגמרי מדובר במישהי שיש לה "את זה" והחלטתי לפנות אליה כדי לראיין ולצלם אותה למדור. יצרתי קשר עם קרן וקבענו להיפגש בשוק הפשפשים

אתחיל בווידוי קטן: בשנה שעברה, כשהייתי בהיריון עם עלמה, השתדלתי להקפיד להתלבש בסטייל לעבודה ובכלל (אז עדיין עבדתי בשיווק דיגיטל). בכל שלושת ההיריונות שלי היה לי חשוב לשמור על מראה מוקפד ולא להיכנע למראה מוזנח ועייף גם בימים היותר קשים של ההיריון (בכל זאת, אני השגרירה של אמי המתוקתקת). בגדים יפים תמיד משפרים את היום ואת מצב הרוח, גם בהיריון. לשמחתי, מאז ההיריון הראשון שלי עם מיקה בכורתי לפני כתשע שנים תחום בגדי ההיריון בארץ השתפר פלאים והיום יש אפשרויות רבות להיות היריונית שיק

הבלוג שלי קיים כבר חודשיים והספקתי לכתוב שבעה פוסטים. מרגש. מפוסט לפוסט התחדדה לי המחשבה שנשים שיש להן "את זה" הן לאו דווקא אילו שנראה כאילו יצאו ממגזין אופנה או כאלו שבהכרח ארוץ עכשיו לרכוש בגדים כמו שלהן, אלא הן נשים שיש להן חותמת אישית, שהן בולטות בשטח ולא נראות כמו כולן ושמכל אחת מהן אני יכולה ללמוד משהו וליישם. וזה מה שחסר לי, הטאצ' האישי. לכן החלטתי לצאת עם המצלמה, לחפש נשים שבולטות ברחוב ולצלם אותן לבלוג שלי. נשמע פשוט, לא? אז אני אחשף כאן ואגלה שבשבילי זה מאוד לא פשו